החלטה בתיק בר"ע 1106/05

1.         זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בטבריה (כב' השופטת א. בוהדנה) מיום 11.5.05 בבש"א 1281/05 במסגרת תיק תמ"ש 1761/98, לפיה נדחתה בקשת המבקש לזמן את עו"ד עמראן לעדות.

2.         רקע עובדתי:

א .         בדצמבר 2001 נקט המבקש בהליכים לביצוע שטר משכנתא שנעשה לטובתו על ידי בעלה של המשיבה.

ב .         המשיבה הגישה בקשה לעיכוב הליכים לביצוע שטר המשכנתא. כמו כן, הגישה המשיבה לבית משפט קמא תביעה כנגד המבקש במסגרתה התבקש בית המשפט להורות על בטלות שטר המשכנתא.

            במסגרת התביעה טענה המשיבה, בין היתר, כי הזכויות בנכס הממושכן הועברו לידיה, כשנתיים לפני החתימה על שטר המשכנתא, וזאת במסגרת הסכם גירושין שנחתם בין המשיבה לבין בעלה. המשיבה צירפה לכתבי טענותיה העתק מהסכם הגירושין וכן העתק מפרוטוקול הדיון שבמסגרתו אושר הסכם הגירושין.

ג .         לאחרונה התברר למבקש כי עורך דין עמראן, שייצג את המשיבה ובעלה, בדיון בו אושר הסכם הגירושין, אינו אלא אותו עורך דין שאישר את חתימת בעלה של המשיבה על שטר המשכנתא.

ד .         המבקש הגיש לבית משפט קמא בקשה לזמן את עורך הדין עמראן לעדות, על מנת לברר את הנסיבות בהן אישר את החתימה על שטר המשכנתא והבדיקה שערך בעניין זה כמתחייב מתפקידו. בקשתו הנ"ל של המבקש נדחתה כאמור לעיל, ומכאן בקשת רשות הערעור.

3.         אלה בתמצית נימוקי הבקשה:

א .         החלטת בית משפט קמא נגועה בטעות משפטית ויש בה משום פגיעה ביכולתו של המבקש לברר עובדות לאשורן בכל מה שנוגע לנסיבות בהן נעשה שטר המשכנתא.

ב .         לא קיים חיסיון עורך דין לקוח בין המשיבה לעורך הדין בנושאים עליהם יתבקש עורך דין עמראן להיחקר במסגרת התביעה.

ג .         עורך דין עמראן יתבקש, בראש ובראשונה, להיחקר על הנסיבות בהן אישר את החתימה על שטר המשכנתא והבדיקה שערך בעניין זה כמתחייב מתפקידו. השירות שניתן על ידי עורך הדין עמראן במסגרת החתימה על שטר המשכנתא איננו נוגע כלל ועיקר, ליחסיו עם המשיבה, שכן שירות זה ניתן על ידו שלא כעורך דין של המשיבה ולפיכך לא קיים חיסיון עורך דין לקוח, ככל שמדובר במשיבה.

ד .         אין כל מניעה שעורך הדין יישאל על הסכם הגירושין ויפרש את תוכנו, שהרי

הסכם הגירושין איננו נכלל במסגרת החיסיון. היתה זו המשיבה אשר חשפה את תוכנו של הסכם הגירושין במסגרת הליך זה.

4.         המשיבה התנגדה לבקשה. לטענת המשיבה יש לדחות את הבקשה על הסף משום שהוגשה באיחור, לאחר שחלף המועד להגשתה. לגופו של עניין, לטענת המשיבה על כל הדברים שהוחלפו בינה לבין עורך הדין עמראן במסגרת ולצורך השירות המקצועי, מוטל חיסיון עורך דין לקוח, והמשיבה התנגדה להסרת חיסיון זה.

5.         לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, נראה לי כי יש מקום לדחות את הבקשה על הסף ואלה נימוקי:

א .         תקנה 399 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - התקנות)

קובעת:

"נקבעה בחיקוק הוראה בדבר בקשת רשות לערער על החלטה ולא נקבע במפורש המועד להגשת הבקשה, תוגש הבקשה בתוך שלושים ימים מיום שניתנה ההחלטה".

באשר למנין הימים, תקנה 402 לתקנות קובעת: